#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראה מציאה ונפל עליה ובא אחר והחזיק במציאה, מי קנאה, באופנים הבאים:?  1]ברה""ר?   2] במקום שקונה קנין ד' אמות?"	"1.מי שהחזיק - שהרי  הנופל עליה לא יכול לקנות ברה""ר בקנין ד' אמות.<br>2. נחלקו הראשונים שיטת הרמב""ם והר""ן וכך פוסק הרמ""א שזכה הנופל עליה ומטעם קנין ד' אמות, כי ד' אמות קונות לו אף  ללא כוונת-קנין, ויש ראשונים שסוברים שלא קנה כיון שבנפילתו גילה דעתו שנוח לו לזכות ע""י הנפילה ולא ע""י קנין ד' אמות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם קונה בקנין ד' אמות?:1]ברה""ר? ומה הטעם?  ומה הדין ברה""ר שבזה""ז? [רעק""א]              2] בתוך רשות -חברו?        3]בסימטא? ומהי סימטא?        4] בצידי רה""ר?                                             5]בתוך שדה שאין לה בעלים?              6]כשהוא ישן או שלא מדעתו?"	"1.2.לא, והטעם שברה""ר לא נתנו לבנ""א ד' אמות מיוחדות לקנות בהם מפני שהרבה בנ""א רגילים לעמוד שם, ואף בזה""ז לא קונה ברה""ר, שלא אמרו חילוק ברה""ר לענין זה""ז אלא כלפי שבת בלבד.               3.4.5.כן, וסימטא היא קרן-זוית שנמצאת סמוך לרה""ר שהיא הפקר לרבים למשוך לתוכה, וצידי-רה""ר הם שטח שהוא מול בתים.             6.בחצר המשתמרת ל""צ שיהיה עומד בצידו ואילו בחצר שאינה משתמרת צריך ולכן כתב הנתיה""מ [בפתיחה לסימן ר'] שחצר שאיננה משתמרת אינה קונה לישן, והנידון האם ד""א דומה לחצר-המשתמרת או לחצר שאינה משתמרת, ובפשטות זו מחלוקת הסמ""ע והט""ז, שהסמ""ע [סק""ג] כתב שקונה כמו חצר שאינה משתמרת ע""י שעומד בצידה, והט""ז כתב שקונה שלא מדעתו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מה הטעם שתקנו חכמים קנין ד' אמות?      בקנין  ד' אמות:2]האם צריך שיחזיק בידו את מה שרוצה לקנות?     3]מה הטעם שצריך שיעמוד בצד הד' אמות?   4]האם צריך שהד""א יהיו משתמרים?    5]הד""א קונים רק בעומד או גם בהולך?"	"1.2.כדי שהמוצאים מציאות לא יריבו זה עם זה.<br>2.לא.<br>3.צריך שיעמוד בצידם וקונה מטעם קנין-יד הסמוכה לו.<br>4.ל""צ שיהיו משתמרים.<br>5.נחלקו הראשונים, שיטת הראב""ד שאינו קונה בהליכה, שיטת הרא""ש שתמיד קונה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב' בנ""א באו לתוך אותם ד' אמות ונפלה לשם מציאה, מי קנאה?:<br>1]כשבזמן שנפלה המציאה ב' הבנ""א היו כבר בתוך הד' אמות אלא שקודם הגיע א' לתוך הד' אמות וחברו הגיע אח""כ? <br>2]כששתיהם הגיעו  בבת-אחת?<br>3]כשהגיע אדם ג' לפני שתיהם ולפני שנפלה המציאה האדם הג' שהקדימם עזב ונשארו ב'?"	"1.הראשון - כיון שהד' אמות קונות לראשון שנכנס אליהם.<br>2.חולקין כיון שאי אפשר לצמצם.<br>3.חולקין - כיון שבעזיבת הא' נמצא שבאו ב' בבת-אחת לתוך אותם ד' אמות.[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נפלה מציאה בחצרו, באיזה אופן קנה את המציאה 1]אפילו כשבעל-החצר לא נמצא בעירו?               2]כשבעל-החצר נמצא שם ועומד בצד-שדהו ואומר זכתה לי שדי?           3] מה הדין כשעומד בצד-השדה אך לא אמר זכתה לי שדי? ומה ההלכה למעשה?     4]מה הדין כשאמר ""זכתה לי שדי"" אך לא עומד שם והחצר אינה משתמרת?"	"1.כשהחצר משתמרת.   2.כשהחצר לא משתמרת.   3. נחלקו הראשונים והפוסקים, דעת השו""ע שלא קנה, דעת הרמ""א שקנה.   4. לכו""ע לא קנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]חצר-המשתמרת ולא אמר חצרי תקנה לי, האם קנה בה?    2]חצר-המשתמרת ולא עומד בצד-שדהו, האם קונה בה?	"1.כן. [ש""ך סק""ד]      2.כן.[ש""ך סק""ג] - כי כל המושג של עומד בצד-שדהו נצרך לחצר שאינה משתמרת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו 2 קנינים ילדה-קטנה יכולה לקנות בהם? וילד קטן איננו יכול לקנות בהם? ומה הטעם?	"קנין ד' אמות וקנין חצר [וקנין יד שבו מדבר הפסוק והוא המקור לחצר] - שקנין חצר נלמד ממה שכתוב בפרשת גט ""ונתן בידה"" ולומדים שקטנה זוכה במציאה ממה שיכולה לזכות בגיטה, אבל קנין-חצר של איש לא נלמד מקטנה אלא מטעם שליחות הוא ולכן אין שליחות לקטן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צבי-שבור או גוזלות שלא-פרחו נכנסו לשדהו שאיננה-משתמרת וראה בנ""א רצים אחריהם, האם קנאם בקנין-חצר?:1]כשאמר ""זכתה לי שדי"" וכשגם אם היה רץ להשיג אותם לא היה יכול להשיגם?   2]כשאמר ""זכתה לי שדי"" וכשגם אם היה רץ להשיג אותם לא היה יכול להשיגם ונתנו לו אותם במתנה וחצרו משתמרת לדעת-הנותן?  3]כשאמר ""זכתה לי שדי"" וכשגם אם היה רץ להשיג אותם לא היה יכול להשיגם ובחצר-המשתמרת?"	"1.לא - כיון שנכנסו לשדה שלא משתמרת ולא היה יכול להשיגם.<br>2.כן - ומדין דעת-אחרת מקנה - שהנותן רוצה להקנותם לו חצרו קונה לו אע""פ שאינו יכול להגיעו, אך מביא הגרעק""א בשם הדרישה שצריך שעכ""פ יהיה משתמר לדעת-הנותן.                                 3.כן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צבי-שבור או גוזלות שלא-פרחו נכנסו לשדהו שאיננה-משתמרת וראה בנ""א רצים אחריהם, האם קנאם בקנין-חצר?:1]כשאם היה רץ להשיג אותם היה יכול להשיגם ואמר ""זכתה לי שדי""?   2]כשאם היה רץ להשיג אותם היה יכול להשיגם אך לא אמר ""זכתה לי שדי""?"	"1. כן - כי הם נחשבים לנשמרים בתוכו.                      2.הסמ""ע בהתחלה כתב שזה תלוי בשיטות-הראשונים שבסעיף הקודם האם האמירת ""זכתה לי שדי"" מעכבת ולדעת הרמ""א שבסעיף הקודם ל""צ שיאמר ""זכתה לי שדי"", אך בסוף מביא הסמ""ע נימוק""י שכתב לחלק ביניהם, שרק בשאר מציאות ס""ל שאצ""ל ""זכתה לי שדי"", משא""כ בצבי-שבור שצריך להתאמץ להשיג את הצבי ואת הגוזלות [נתיה""מ בחידושים] לכו""ע מעכבת האמירה, וא""כ י""ל שאף הרמ""א סובר כן ולכן שתק ולא כתב שלשיטתו גם כאן אצ""ל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צבי לא-שבור או גוזלות-פורחים נכנסו לדירתו ואמר ""זכתה לי דירתי בהם"", האם קנאם? ומה הטעם?:1]כשלא היה יכול לתופסם?   2]כשהיה יכול לתופסם?"	1.לא.     2.כן  - ומשום שהם נחשבים משומר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפקיר חפץ ואחרי ההפקר זרקו לחצר-חברו שאיננה משתמרת ואילו בעל-החצר שזרקו לחצרו היה רץ לשומרו לא היה מספיק להגיע לשומרו, האם זכה בו? ומה הטעם?              שים לב האם זריקת חפץ מופקר לחצרו דומה למתנה או לא!	"כן - כי זה כמו מתנה שנתבאר שאע""פ שאינו יכול להגיע לתופסו, כיון דדעת-אחרת מקנהו קנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]קנין-חצר או קנין-יד והניח חלק מהחפץ בתוך חצרו או ידו וחלק מחוץ להם, האם קנה את מה שמחוץ להם? והאם קנה את מה שבתוכם?        2]האם קונים שלא מדעת-המחזיקו?	"1.יש בזה ג' שיטות: הנתיה""מ כתב שלא קונה, והערך-שי והאמרי בינה [קנינים סימן ו'] לומדים בדעתו שרק את מה שמחוצה לו לא קנה אך קנה את מה שבתוכו, אך דעת הש""ש [ש""ד פי""ד] שלא קנה כלל, ודעת האמרי בינה [שם] וכ""כ האבן האזל [בריש הל' נזק""מ לדעת התוס'] שקנה הכל.            2.המהרי""ט המובא בקצוה""ח והנתיה""מ כתבו שגם בקנין יד קונה - כי כ""ש מחצר, וכן משמע בש""ך סק""ו, יעו""ש, אבל הקצוה""ח כתב שאמנם קנין חצר ודאי קונה אף שלא מדעת בעל-החצר, אבל בקנין יד הוא תלוי במחלוקת הראשונים האם קנין-יד הוא מטעם חצר - שאם מטעם חצר קונה אך לשיטת רש""י שהוא מטעם הגבהה, כשם שהגבהה צריך שתהא מדעתו, אף יד כן הוא, והנתיה""מ חולק על הקצוה""ח וס""ל שאף רש""י מודה שיד קונה מטעם חצר ורק רש""י מדבר באופן שחצר לא קונה כגון שחלק מהחפץ מחוץ לידו ולכן הוצרך רש""י לקנין-הגבהה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנין-חצר האם קונה בדבר:1]שעתיד לפעמים להימצא ולבוא לבעל-החצר?         2]שלא חושב כלל שיכנס דבר כזה לחצרו או לידו, האם קנה בעל-החצר או חברו שזכה בה לפני שנודע לבעל-החצר שהיא בחצרו?      3]שלחוהו לקנות וקנה מגוי בחזקת שהוא בדיל ומכרו לאחר וברשות-הקונה נמצא בתוכו כסף, האם זכה בה השליח שקנה מהגוי או הקונה מהשליח?	"1. כן.[נתיה""מ]    2.חברו שזכה בה [רמ""א וש""ך סק""ו וע""פ ביאור הנתיה""מ]   3. הקונה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סוחר הביא לחצרו של ראובן סחורה כדי למוכרה בזול ואמר בעל-החצר - ראובן תקנה לי חצרי והסוחר מכרה לשמעון: 1]האם זכה בה בעל החצר - ראובן או שמעון - הקונה? וכשראובן מביא עמו כסף ואומר תזכה לי חצרי, מה הטעם שבזה לכו""ע זוכה ראובן? האם קנין-חצר הוא רק בהפקר או גם במכירה?     2]מה הדין כשאח""כ אותו סוחר הביא סחורה לחצרו של שמעון-הקונה ואמר שמעון תזכה לי חצרי ומכרה לראובן, מתי לכו""ע אנו אומרים שממ""נ ראובן זוכה באחת הסחורות? ומתי נחלקו הפוסקים האם דנים על המעשה השני כמעשה נפרד והממע""ה? ומה הם הסברות?"	"1.הרמ""א מביא בזה ב' דעות י""א שקנה שמעון כי קנין-חצר התחדש רק בהפקר אך לא במכירה כי שמא לא יהיה  לבעל-החצר כסף לשלם,  אבל באופן שראובן מביא עמו כסף ואמר תזכה לי חצרי, לכו""ע זכה ראובן.[נתיה""מ]<br>2.כשעדיין לא נפסק הדין על המעשה הא' עד שכבר אירע המעשה הב', לכו""ע זוכה ראובן ממ""נ באחת מהם,                            נחלקו הפוסקים כשכבר נפסק הדין במעשה הא' האם זוכה ראובן ממ""נ באחת מהם, דעת התרוה""ד וכך פוסק הרמ""א שאנו אומרים לראובן הממע""ה כיון שאנו דנים על המעשה הב' בנפרד, דעת הש""ך שראובן זוכה ממ""נ באחת מהם כיון שב' המעשים אירעו באיש אחד, ורק כשאירעו ב' המעשים באיש אחד שבא מכח איש אחר, כיון שתרי גברי נינהו לא אומרים ממ""נ על הנכסים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נכנס לחצרו חפץ שאילו היה יודע שנכנס אליו היה מתייאש, מה הדין:1] לדעת המהרש""ל?  2] לדעת הש""ך? ומהו טעמו?"	לא נלמד עכשיו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]לדעת השו""ע אלו ג' תנאים יש כדי שחצר שאיננה משתמרת תקנה בעל-חי? ולדעת הרמ""א אלו ב' תנאים?    2]איזה אופן יוצא מן הכלל שלכו""ע יש ג' תנאים?  3]איזה אופן יוצא מן הכלל שלכו""ע יש  ב' תנאים?  4]האם בשבת אפשר לקנות בקנין-חצר או שיש בו איסור משום מקח-וממכר?"	"1.א.שיעמוד בצד-השדה.  ב.כשבא לזכות בבעל-חי שיהיה יכול להשיגו ולתופסו. ג.נחלקו השו""ע והרמ""א האם צריך שיאמר ""תזכה לי שדי"", לשו""ע צריך שיאמר, לרמ""א אצ""ל.   2.בבע""ח שקשה לתופסם כמו צבי, לכו""ע צריך שיאמר.         3.במתנה לכו""ע  זוכה אע""פ שאינו יכול להשיגו - כיון שדעת אחרת מקנה.   <br>4.נראה שהוא תלוי במחלוקת השו""ע והרמ""א דידן, דהנה בפשטות היה נראה לחלק שבחצר המשתמרת שא""צ לעשות מעשה כדי לזכות בה, מותר לכתחילה, אבל בחצר שאיננה משתמרת שצריך לעמוד בצד שדהו או אף לומר ""תזכה לי שדי"", אע""פ שבדיעבד אם עמד ואמר זכה, לכתחילה אסור משום מקח-וממכר, אך הגרעק""א או""ח סימן של""ט על המג""א סק""ו ובתשובה קע""ג] והפמ""ג [או""ח סימן שע""א סק""ו] מביאים גמרא בעירובין עא. שמבואר בה שמותר בשבת לזכות מההפקר, ומבואר בזה שהגדר באיסור מקח-וממכר הוא רק כשיש מוכר שאז קיים החשש שמא יכתוב לו המוכר שטר, אך כשאין מוכר לא גזרו, ולפי""ז נראה שמותר בשבת לעמוד בצד-שדהו כדי לזכות בחצר שאיננה משתמרת - וכמו שמותר לעדור בנכסי הגר כדי לזכות בנכסים, אך מ""מ לדעת השו""ע יהיה אסור לזכות בה משום ממצוא-חפצך - שהרי לדעת השו""ע שם אינו קונה כשלא אומר ""תזכה לי שדי"", מסתבר שאסור בשבת לומר כן משום ממצוא-חפצך, אבל לדעת הרמ""א שקונה אף כשלא אמר כן, מותר, וכמו""כ בצבי שבור וגוזלות פורחים שהסיק הסמ""ע [ שם] שאף לדעת הרמ""א מעכבת האמירה משום שקשה להשיגם, אף לדעת הרמ""א יהיה אסור לומר, אך העירוני שמסתבר שאף לדעת השו""ע מותר לומר בשבת ""תזכה לי שדי"" - כי כל האיסור של דבר-דבר הוא בדיבורי חול ובהפקר שדעת הגרעק""א שמותר לזכות בהם בשבת, אין זה נחשב לדיבורי חול., ודבריהם מסתברים.<br>.   אך יל""ע מדוע לא נאסר לקנות בשבת משום ממצוא-חפצך, וצ""ל שאיירי כשהחזיק באופן שלא ניכר בחזקה שמתכוין להחזיק - שהרי יסוד האיסור משום ממצוא-חפצך הוא רק כשניכר שעושה כן לצורך עיון בנכסיו - וכמו שמצינו שמותר לראות מה שדותיו צריכות כל שלא ניכר שמעיין בנכסיו.<br>אלא שהעירוני שאם לא ניכר שמחזיק, אין בזה חזקה - שהרי חסר בהוראת הבעלות, ובאמת שכן מצינו מבואר במה שנחלקו המחנ""א והב""י בשוכר שקנה מהמשכיר את הדירה האם יכול לקנות בחזקה ע""י שמחזיק כדרך שהחזיק בתורת שוכר - שדעת המחנ""א שקנה, אבל הב""י סובר שלא קונה עד שיעשה חזקה בדבר שכשהיה שוכר לא היה יכול לעשות כן - כיון שלא ניכר שהוא קנאה אלא שהוא שוכר, וכן מבואר ממה שהמל""מ מביא [בפ""א מהלכות מכירה ה""ח] שנחלקו חכמי-הדור במי שהשכיר את דירתו ורוצה להשכירו לאחר לאחר שיכלה זמן השכירות של הראשון, האם השוכר השני יכול לקנות בקנין-חזקה [מעכשיו ולאחר הזמן של הראשון] - שהרי כיון שהמהות של קנין-חזקה הוא הוראת-בעלות, ל""ש שיועיל מעשה של הוראת-בעלות כאשר השוכר הנוכחי קיים ודר בדירה שהוא מראה בה את בעלותו [ויעו""ש מה שהביא שבתוס' ביבמות צ""ג ע""א ד""ה קנויה] מוכח שמהני החזקה {וילד""ח הראיה, ששם דין אחר הוא - שכשממשיך השוכר הראשון לגור במקום שהשוכר השני עשה בו חזקה, ה""ז סתירה וביטול לחזקה שהחזיק השני}] וכן מבואר משיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שלא קונה בנעילה לחוד אלא בנעילה עם פתיחת-הדלת, והטעם מבארים הב""י והסמ""ע שצריך שיהיה ניכר שהנעילה נעשית כדי להחזיק בבית, וצ""ל שאע""פ שבקונה ממוכר לא קונה כשלא ניכר שעושה כן להוראת-בעלות,קונה בהפקר אף במעשה-חזקה כל דהוא אע""פ שלא ניכר בזה הוראת-בעלות, וכפי שמצינו ד' קולות נוספות בקונה בהפקר: א]שבהבטה בהפקר יש מ""ד שקונה ורק בהפקר יש מ""ד שסובר כן, אבל כשקונה ממוכר לכו""ע לא מהני.  ב]ואע""פ שקיי""ל שאף בהפקר  לא מהני הבטה, מ""מ מביא הגרעק""א להלן סימן רע""ג שאע""פ שצריך להגבהה ג' טפחים, בהפקר מספיק הגבהה טפח.ג]במחזיק מהפקר, שהמציע מצעות ולא שכב - במוכר רגיל, לשו""ע לעיל סימן קצ""ב [סעיף ט'] לא קנה ובנכסי-הגר קנה. ד]כשהקונה הציע מצעות ושכב - שבנכסי הגר לכ""ע קנה, אבל במוכר רגיל, לשו""ע קנה לגר""א לא קנה אלא בנכסי-הגר,     אלא שא""כ קצת צ""ע שלהלן  סימן ער""ה שמבואר שם את דיני זכיה מנכסי גר והפקר הפוסקים שתקו ולא כתבו שמספיקה נעליה לחוד ללא פתיחת-הדלת.<br>ובאופן נוסף נראה לומר, שאין חילוק לגבי חזקה בין קונה מהפקר לקונה ממוכר אלא שהגדר של ניכר שנאסר בשבת לענין ממצוא-חפצך הוא גדר אחר מהגדר של ניכר שצריך בחזקה, שהגדר של ניכר שנאסר בשבת הוא רק כשלאחרים ניכר שמה שהוא עושה עכשיו הוא לצורך התעסקות בנכסיו, אבל הגדר של ניכר שצריך בחזקה הוא לא כלפי אחרים אלא כלפי המוכר - שיעשה הקונה פעולה מיותרת עבור חזקה הוא קונה בה, וראיה לזה מדעת ר' אליעזר שקונה בחזקה ע""י הילוך, והרי בהילוך לא ניכר לאחרים שבא לקנותה, ולא מסתבר שבזה נחלקו ר""א ורבנן האם צריך שיהיה ניכר בחזקה - שהרי לא נחלקו אלא על הילוך, וע""כ שאם הקונה מסכם עם המוכר שיקנה אותה ע""י הילוך,  ה""ז נחשב לחזקה - כיון שהמוכר יודע שהקונה קנאה ע""י הילוך, והטעם שבנעילה לחוד לא קונה אע""ג שהקונה יכול לסכם עם המוכר שהולך כדי לקנות, כי צריך שהקונה יעשה פעולה-מיותרת, ולא נחשבת הנעילה לפעולה-מיותרת עד שיפתח את הדלת מיד אחרי נעילתה, וכן אין השוכר קונה באותם פעולות שעשה בהם תוך כדי השכירות - כי כל הפעולות שהשוכר עשה לפני שקנה אינם נחשבות  לפעולות מיותרות עד שיעשה פעולות חדשות שלא עשה כשהשכיר, אך לעולם אין צריך בחזקה שיעשה דוקא דבר שניכר כלפי אחרים, ועדיין צ""ע.<br>ובאופן נוסף י""ל, שהקושיא מעיקרא ליתא - שכל האיסור של ממצוא-חפצך הוא רק כשמעיין בשבת במלאכה שאסורה לעשות בשבת - כמו כשמעיין מה ששדהו צריכה להיעשות בחול, אבל כשרואים אותו בשבת שמחזיק וקונה בשבת - כשאין בו איסור של מקח-וממכר וכמו מחזיק מהפקר, גם אין בו איסור של ממצוא-חפצך, ולפי""ז אצ""ל כל התירוצים הקודמים, אך העומד נגד זה הוא מה שמצינו שאסור לקרוא שטרי-הדיוטות ולדעת הרא""ש שהובא במשנ""ב סימן ש""ו הוא מטעם ממצוא-חפצך - אע""ג שהוא קריאת שטר בעלמא ולא ניכר על מעשיו כלום."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]האם ידו של אדם קונה שלא מדעתו? שים לב האם תשובתך מוסכמת!  2]האם גוי יכול לקנות בקנין יד?	"1.לדעת הנתיה""מ לכו""ע קונה כמו שחצר קונה, לדעת הקצוה""ח הוא תלוי במחלוקת הראשונים, ולשיטת רש""י שיד קונה מטעם הגבהה אינו קונה אלא מדעתו    2.הנתיה""מ לעיל סימן ר' סעיף ח' כתב שקונה רק יהודי שישנו בפרשת שליחות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/אבידה /סימן רסח/סעיף ג		
